למה החימום החיצוני שלכם נהרס שוב ושוב (ואיך תיקנו את זה)
האמת לגבי מחממים חיצוניים היא שרובם נהרסים באותו מקום בדיוק.
בדרך כלל, זה לא הרכיב החימומי עצמו שנהרס – אלא נקודת החיבור בין החוטים. כשמשתמשים במחמם אינפרא-אדום במעטפת עמידה בפני מים, צריך להתמודד לא רק עם הגשם, אלא גם עם החום הרב. החוטים מתרחבים כשהם חמים ונכנסים למצב של התכווצות כשהם קרים. וזה קורה שוב ושוב.
נקודת השבירה
הרבה יצרנים בוחרים בדרך הקלה – הם משתמשים בחומרי אטימה זולים. אבל במערכות בעלות הספק גבוה, נקודת החיבור נהיית חמה מאוד. חומרי אטימה זולים לא יכולים לעמוד בזה – הם נשברים או נקרעים. וברגע שנוצרת פתח קטן, הלחות חודרת פנימה. כשזה קורה, יש דרך חשמלית ישירה לפציעת הפיוז או לקצר חשמלי. זה בהחלט לא מה שרוצים כשרוצים ליהנות ממשקה על המרפסת.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו משתמשים בחומר אטימה מתקדם שמחבר את החוטים למעטפת הקוורץ או הקרמיקה. כך נוצרת אטימה איכותית שעומדת בפני עומסים.
ההבדל “הבלתי נראה”
רוב היצרנים הזולים פוסחים על שלב האטימה באמצעות שקיעה בוואקום, כי זה לוקח יותר זמן. הם פשוט משתמשים בחומרי אטימה זולים וזהו.
אבל הבעיה היא שזה יוצר חללי אוויר קטנים בחומר האטימה. חללים אלו פועלים כמו מחסומים קטנים, שמחסמים את החום וגורמים להרס החוטים מבפנים. זה גורם להזדקנות מהירה של החוטים.
על ידי שאיבת האוויר, אנחנו מפזרים את החום באופן שווה. אין עוד נקודות חמות, והחוטים לא נהרסים מהר מדי.
ואנחנו לא משתמשים ב-PVC רגיל לחוטים. אם עושים זאת, החוטים יימסו ויתקלפו כבר לאחר מספר מאות שעות. אנחנו משתמשים בסיליקון מעורבב עם סיבי פייברגלס. זה חומר עמיד מאוד, שעומד בפני לחות וחום בלי בעיות.
הערה חשובה
יש תמורה לכך: מכיוון שהאטימה כל כך טובה, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים.
זה אומר שאי אפשר לכופף אותם בזווית חדה ליד נקודת החימום. אם מכופפים אותם בכוח, עלולה להיווצר דליפה.
צריך פשוט לתת לחוטים מקום לנשום. אם ניתן להם מעט מרווח, הם יחזיקו מעמד.