למה מחממי האוויר בחדרי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט אמיתי עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים העבים והטיפות שנופלות לפעמים מהמקלחת, זה בעצם מעין “חדר עינויים” עבור רכיבי החימום. רוב מחממי האוויר נהרסים בגלל חמצון או קצר חשמלי.
רצינו למנוע זאת. לכן התמקדנו בשני דברים: למנוע חדירת מים ולהגן על הזכוכית.
המאבק נגד הערפל
אתם יודעים את אותו ערפל עבה שממלא את החדר? זה לא רק מעצבן לראות – כשהאדים פוגעים בצינורות החימום החמים מאוד, נוצרים נקודות קרות מאוד על הזכוכית. זה גורם לשבירת הזכוכית.
כדי לפתור את זה, הוספנו שכבה הידרופובית. זה כמו חומר דוחה מים לשמשות הרכב – המים פשוט נוטפים מהזכוכית במקום להידבק אליה. כך החום נשאר יציב, והזכוכית לא נפגעת עם הזמן.
שמירה על הרכיבים הפנימיים יבשים
חדירת מים היא הסיבה העיקרית להרס המכשיר. פשוט וברור.
השתמשנו בחומרי סיליקון בטמפרטורות גבוהות כדי לאטום את החיבורים החשמליים. זה יוצר “מבצר” שמונע מהאדים לחדור למעגלים החשמליים. דרשנו רמת IP גבוהה, כי בסופו של דבר, מישהו ישפוך מים על המכשיר. רצינו לוודא שזה לא יגרום לקריסת המכשיר.
טיפ קטן: תנו למחמם האוויר מקום לנשום כשאתם מתקינים אותו בתקרה. אם תדחסו אותו יותר מדי, החום שנוצר יפגע בחיבורים האלה מהר מדי.
הפשרה
הבעיה היא שמכיוון שאטמנו הכל היטב כדי למנוע חדירת לחות, לא ניתן לפתוח את המכשיר כדי לתקן אותו בעצמכם.
אם משהו נהרס, כנראה שתצטרכו להחליף את כל המודול. זה נשמע מעצבן, אבל זו הדרך היחידה לוודא שמחסום הלחות יישאר שלם. זו פשרה הוגנת עבור מחמם אוויר שיכול לעמוד בתנאי הלחות הקיצוניים בחדרי אמבטיה.